כל החברים שהיו לי עוברים לי בראש עכשיו

השיר שישה של שלמה ארצי חדר לי לתודעה בטיול הגדול שלי לדרום אמריקה, בשנת 1998, כשהסתובבתי עם שלושה חברים בטנדר שכור במרחבים האינסופיים של צ'ילה וארגנטינה. כבר אז השיר הזה היה עושה לי קצת עצוב אבל זה לא הפריע לי לשיר אותו עם החבר'ה במלוא גרון שוב ושוב ושוב. אותו …

כשאישה חרדית, קיבוצניק, חיילת והייטקיסט נפגשים

דמיינו נסיעה ברכבת שכרגע עצרה בתחנה עמוסה בנוסעים. המון אדם עולה לרכבת ואחד מתוך ההמון מתמקם ממש מולכם. אותו נוסע אקראי הוא 'אחר' מכם – מתנחל, אתיופי, אשכנזי, ערבי – מלאו את החסר בעצמכם. זרם הדעות, השיפוטים והרגשות לגבי אותו אחר מציף מייד את המחשבות והחושים. עכשיו תהפכו את הסיטואציה, …

מה שעושה אותנו מאושרים – לא מה שחשבתם

כולנו רוצים להיות מאושרים, נכון? אצלי זה לרוב קשור בלהזיז את הגוף. בזמן העבודה אני במשרד אז בשעות הפנאי אני זז. אחת האהבות הגדולות שלי זו ריצה. ביום הנכון, כשמזג האוויר טוב והגוף מתמסר לחוויה, זה מרגיש כמו לעוף. קמים מוקדם, מתחילים לאט ונותנים לגוף להתרגל, ואז, כשהוא מוכן, מדליקים …

לראות כשאנחנו מתבגרים – חלק ב'

במפגש הראשון של אימי עם מי שעתיד היה להיות המטפל הסיעודי של אבא שלי, היא ביקשה ממנו דבר אחד – "תכבד אותו". למה בעצם צריך לבקש? זה לא מובן מאליו? בשאלה הזאת נוגע הפוסט הזה אשר ממשיך פוסט קודם בשם 'לראות את האנשים השקופים'. מסתבר שגם אנחנו, בערוב ימינו, נעשים קצת …

לראות את האנשים השקופים

כל יום מגיעה למשרד שלנו מנקה. בחורה צעירה, שחומת עור עם צלב תלוי על הצוואר. היא חולפת במשרד בשקט מבוייש, מבלי להטריד או למשוך תשומת לב של איש. פניה הן חלק מרצף הפנים הארוך שחולף לי ברשתית בכל יום. לחלק מהפנים מוצמדים פרטים רבים, לחלקן רק שם, ולרובן רק מקום …

המרוץ עד לאופק או עד לעמוד החשמל הקרוב

בחמש בבוקר, רובנו עוד ישנים שנת ישרים, בטוחים בצדקת דרכנו המנומנמת. רובנו, אך לא כולנו. שלוש פעמים בשבוע, בקרן רחוב ברעננה, יוצאים אב ובנו בן ה-14 אל האוויר הצונן של הבוקר. בן-עשרה שקם לפני הזריחה באופן קבוע זה מרשים למדי. בן-עשרה שיוצא לרוץ עם אביו בשעה כזו, זה כבר נס …

המנון למסדר אבירי הספק

תמיד נראה לי שקל יותר לאנשים שבכל מצב יודעים בדיוק מה לעשות ושתמיד בטוחים בצדקתם. בתור חבר במסדר אבירי הספק, מאוד אהבתי את השיר הזה שקיבלתי מחברה טובה. תהנו .. המקום שבו אנו צודקים / יהודה עמיחי מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב המקום שבו אנו צודקים הוא רמוס וקשה …

אפילוג ל – 'מצעד המדליות' – תרגיל לדוגמא

בהמשך לפוסט 'מצעד המדליות' בני בכורי בן ה – 8 משתתף בחוג טיפוס על קירות כבר שנה שנייה ומאוד נהנה מהעניין. רכשנו לו במיטב כספנו נעלי טיפוס ופאוצ' לאבקת מגנזיום לידיים – ציוד חובה למטפס השאפתן ולהורים המתלהבים. לפני כמה חודשים נודע לנו אודות אליפות ישראל בטיפוס שנערכת בירושלים (יש כחמש …

מצעד המדליות

ייתכן מאוד שכבר נתקלתם בבלוג של ידידי חי שטיינבויים, שמשתף על התמודדותו שלו עם מחלת הסרטן. הוא עושה זאת בכישרון, בהומור מושחז ובכנות מעוררת השראה. מי שלא מכיר, אני ממליץ בחום רב להתחבר. לא תוכלו להפסיק לקרוא: http://shteinboim.wordpress.com בבלוג של חי מה – 21 במרץ (תחת הכותרת 'רביעי וראשון במועדון') …

זר פרחים

לפני כמה שבועות פגשתי חבר ביום שישי בצהריים בבית קפה ברח' שינקין בתל-אביב. בדרכי לבית הקפה, הפתיעה אותי בקרן רחוב אישה מבוגרת שנראתה לי קשת יום. היא התקדמה לעברי, הישירה מבט (אני זוכר היטב את המבט שלה) ושאלה: “רוצה פרחים". סירבתי והמשכתי הלאה. מבלי לחשוב הרבה הדפתי את 'המתקפה' והמשכתי …