כולנו רקמה אנושית אחת

בשבועות האחרונים מתנגן לי בראש השיר "כולנו רקמה אנושית אחת" בביצוע אברהם טל ויונתן רזיאל (במקור מבצעת את השיר חווה אלברשטיין). יש ביניהם חיבור קולות מיוחד וגם מילות השיר לא מותירות אותך אדיש.   באחד הבתים כתוב: אם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו – ומשהו, נשאר איתו   …

כל החברים שהיו לי עוברים לי בראש עכשיו

השיר שישה של שלמה ארצי חדר לי לתודעה בטיול הגדול שלי לדרום אמריקה, בשנת 1998, כשהסתובבתי עם שלושה חברים בטנדר שכור במרחבים האינסופיים של צ'ילה וארגנטינה. כבר אז השיר הזה היה עושה לי קצת עצוב אבל זה לא הפריע לי לשיר אותו עם החבר'ה במלוא גרון שוב ושוב ושוב. אותו …

החיים בסגנון גם וגם

גיליתי שיש לי הילוך נוסף בגוף, כזה שלא הכרתי. אולי גם לכם יש הילוך כזה. איפשהו בין עצירה לנסיעה, קצת מעל ניוטראל, יש לי מצב 'שיוט'. במצב הזה אני מספיק פעיל כדי להראות בעניינים ומספיק מנותק כדי לשייט.. שמתי לב להילוך הזה בשבת האחרונה, כששיחקתי כדורגל עם אופיר (לאחרונה רוב התובנות …

מילים אחרונות לבית נעזב

את השיעורים שאני מקבל מהילדים אני מעריך במיוחד. בחמישי האחרון, התיישבה משפחתנו הקטנה לארוחת ערב בביתנו החדש, בפעם הראשונה. ארבע שנים חיכינו לרגע הזה. ערמות של ארגזים, בוץ בכל מקום, עייפות ממוטטת, ואושר צרוף. רק אופיר, ילדי הצעיר, ישב והזיל דמעות. "אני מתגעגע לבית שלנו.." יכולתי להישבע שזה הבית שלנו?!? …

מה שאמהות כבר יודעות

ערב שיגרתי יורד על ביתנו, אי-שם בשרון המוריק. כמו בכל ערב, רגע אחרי ארוחת הערב מגיעה שאלה קבועה – "אתה או אני" או במילים אחרות – מי מקלח ומקריא סיפור, אישתי שתחיה או אני. כמו בכל פעם, מתעורר קול מוכר ולוחש לי באוזן – "מה באמת..גם היום? אבל אני השכבתי …

מה שעושה אותנו מאושרים – לא מה שחשבתם

כולנו רוצים להיות מאושרים, נכון? אצלי זה לרוב קשור בלהזיז את הגוף. בזמן העבודה אני במשרד אז בשעות הפנאי אני זז. אחת האהבות הגדולות שלי זו ריצה. ביום הנכון, כשמזג האוויר טוב והגוף מתמסר לחוויה, זה מרגיש כמו לעוף. קמים מוקדם, מתחילים לאט ונותנים לגוף להתרגל, ואז, כשהוא מוכן, מדליקים …

על מוסיקת המקרה ומורה בנשמה

אם הייתם שואלים את אילן נוי, כשהיה ילד, מה ירצה להיות כשיהיה גדול, דבר אחד בטוח – הוא לא היה אומר שהוא רוצה להיות 'מורה'. מוסיקת המקרה הובילה אותו לראיון בבית ספר תיכון, ראיון שהוא לא ממש תכנן לעבור. מאז אותו ראיון ועד היום עברו על אילן 26 שנה של …

המרוץ עד לאופק או עד לעמוד החשמל הקרוב

בחמש בבוקר, רובנו עוד ישנים שנת ישרים, בטוחים בצדקת דרכנו המנומנמת. רובנו, אך לא כולנו. שלוש פעמים בשבוע, בקרן רחוב ברעננה, יוצאים אב ובנו בן ה-14 אל האוויר הצונן של הבוקר. בן-עשרה שקם לפני הזריחה באופן קבוע זה מרשים למדי. בן-עשרה שיוצא לרוץ עם אביו בשעה כזו, זה כבר נס …

המנון למסדר אבירי הספק

תמיד נראה לי שקל יותר לאנשים שבכל מצב יודעים בדיוק מה לעשות ושתמיד בטוחים בצדקתם. בתור חבר במסדר אבירי הספק, מאוד אהבתי את השיר הזה שקיבלתי מחברה טובה. תהנו .. המקום שבו אנו צודקים / יהודה עמיחי מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב המקום שבו אנו צודקים הוא רמוס וקשה …

ספינת פיראטים באיכילוב

סוג של אפילוג לבלוג קודם מה – 29 באוגוסט – 'דרקונים'   יום עבודה שגרתי של אמצע הקיץ יוצא לדרכו ובמקום להתרווח מול המיילים של הבוקר, אני בדרכי לאיכילוב. אבי התאשפז במחלקה הפנימית בפעם המי יודע כמה לסדרה של בדיקות ששוב לא עומדות להוביל לשום דבר. אימי, שלרב מניעה את השיחה …