כולנו רקמה אנושית אחת

בשבועות האחרונים מתנגן לי בראש השיר "כולנו רקמה אנושית אחת" בביצוע אברהם טל ויונתן רזיאל (במקור מבצעת את השיר חווה אלברשטיין). יש ביניהם חיבור קולות מיוחד וגם מילות השיר לא מותירות אותך אדיש.   באחד הבתים כתוב: אם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו – ומשהו, נשאר איתו   …

לראות כשאנחנו מתבגרים – חלק ב'

במפגש הראשון של אימי עם מי שעתיד היה להיות המטפל הסיעודי של אבא שלי, היא ביקשה ממנו דבר אחד – "תכבד אותו". למה בעצם צריך לבקש? זה לא מובן מאליו? בשאלה הזאת נוגע הפוסט הזה אשר ממשיך פוסט קודם בשם 'לראות את האנשים השקופים'. מסתבר שגם אנחנו, בערוב ימינו, נעשים קצת …

מי מפחד מהמחלקה הגריאטרית?

ישנן מילים שגורמות לי להתכווץ, להירתע, להסית את הראש. למשל המילה ׳גריאטרי' או צמד המילים: 'מחלקה גריאטרית'. לא בדיוק נשמע כמו יעד מוביל לטיול משפחות בשבת הקרובה. ובכן, עבורי היעד המדוייק היה 'המחלקה לשיקום גריאטרי׳ של בי"ח אי-שם במרכז הארץ, ואליו העפלנו, משפחתי ואני, לפני כחודש ימים על-מנת להדליק נר …

ספינת פיראטים באיכילוב

סוג של אפילוג לבלוג קודם מה – 29 באוגוסט – 'דרקונים'   יום עבודה שגרתי של אמצע הקיץ יוצא לדרכו ובמקום להתרווח מול המיילים של הבוקר, אני בדרכי לאיכילוב. אבי התאשפז במחלקה הפנימית בפעם המי יודע כמה לסדרה של בדיקות ששוב לא עומדות להוביל לשום דבר. אימי, שלרב מניעה את השיחה …