מה שעושה אותנו מאושרים – לא מה שחשבתם

כולנו רוצים להיות מאושרים, נכון? אצלי זה לרוב קשור בלהזיז את הגוף. בזמן העבודה אני במשרד אז בשעות הפנאי אני זז.

אחת האהבות הגדולות שלי זו ריצה. ביום הנכון, כשמזג האוויר טוב והגוף מתמסר לחוויה, זה מרגיש כמו לעוף. קמים מוקדם, מתחילים לאט ונותנים לגוף להתרגל, ואז, כשהוא מוכן, מדליקים מבערים וממריאים.

המון פעמים שאלתי את עצמי למה אני צריך את כל המאמץ הזה. אי אפשר פשוט לשכב על חוף הים מול המים הכחולים ולהיות מאושר? ריצה למרחקים ארוכים זה לא פשוט. גם לרצים הטובים ביותר זו חוויה מאתגרת, ובמיוחד במרוצים, כשאתה דוחק את עצמך לקצה זה קשה ממש. ועדיין אנחנו מכורים לריצה.

אז כנראה שזה לא סתם. מסתבר, שחוויות אושר משמעותיות, כאלה שגורמות לנו לאבד את עצמנו בחוויה, כרוכות בפעילות ובאתגר. התעלות שכזאת כמעט ולא מתרחשת בחוויות פאסיביות, אפילו אם מדובר בחופשה חלומית בקריבים.

התובנות האלה הן תוצאה של מחקרים רחבי היקף שתחילתם בשנות ה – 70 באוניברסיטת שיקגו. כ – 2,300 נסיינים צוידו בביפרים שצפצפו במהלך היום באקראי, פעם בשעתיים לערך (סוג של עונש אם חושבים על זה). בכל פעם שהביפר צפצף נתבקש הנסיין לתעד בפנקס את מיקומו, את מעשיו, על מה הוא חושב, עם מי הוא נמצא, ומה מצבו הרגשי/נפשי במספר מימדים. עם הזמן נאספו כ – 70,000 דפי תיעוד כאלה, שבעקבות מחקרים דומים שנערכו סביב העולם גדל מספרם פי שלושה.

במחקרים האלה נמצא שחוויות אושר משמעותיות מתרחשות בעיקר כשאנשים עוסקים בפעילות האהובה עליהם: גינון, האזנה למוזיקה, ספורט, הכנה של ארוחה מושקעת וכדמ'. הן גם מתרחשות בשעה שאנשים נוהגים, מדברים עם חברים, ובאופן מפתיע אולי, לא מעט גם בעבודה. נדירות הפעמים שבהן אנשים דיווחו על חוויה משמעותית במהלך פעילות פנאי פאסיבית כמו צפייה בטלוויזיה.

המחקרים האלה נערכו ע"י חוקר מפורסם ובעל שם בלתי אפשרי Mihaly Csikszentmihalyi שטבע את המונח FLOW – או בעברית זרימה – עבור חוויות שבהן אדם מבצע פעולה שהוא שקוע בה לגמרי. בחוויית זרימה יש תחושה של אנרגיה ממוקדת, מעורבות מלאה, והנאה צרופה מהפעילות. לעיתים גם אובדת תחושת הזמן שחולף. בשפת הספורט האמריקאי קוראים לזה להיות 'in the Zone', משהו כמו 'להיות על הגל'. מצב שבו אתה לא יכול להחטיא, כל פעולה מתרחשת מתוך ריכוז מלא ודיוק בלתי-רגיל.

מבין הגורמים שיכולים לעורר ולחולל חוויות זרימה, פרופסור Mihaly Csikszentmihalyi שם דגש על רכיב האתגר, אתגר שתואם את כישוריך ומותח את יכולותיך. כמו שאומרים בצה"ל 'קשה אבל הוגן'.
אצלי חוויות זרימה מגיעות בריצה למרחק. אחרי החימום, כשהגוף נכנס לקצב, קורה משהו שקשה להסביר. מן חוויית קצה שבה אני מרגיש את הגוף עד קצות האצבעות, הגוף מתאמץ אבל גם מאוד חי ואני איתו, רוכב על הגל. לא תמיד חווים בריצה זרימה כמו בספרים, אבל כמעט תמיד, בסוף הריצה, מחכה לי שמחה, ואם זה מוקדם בבוקר, זו דרך נפלאה לפתוח את היום.

מה חוויית הזרימה שלכם? באילו עוד פעילויות אפשר לשקוע ולהיות כל כולך בחוויה. האם באמת נדרש אתגר בשביל לשקוע בחוויה באופן מלא? אשמח לתגובות ורעיונות.

סיום מרוץ סובב עמק בליווי שני הבנים שלי - אושר ממש
סיום מרוץ סובב עמק בליווי שני הבנים שלי

9 תגובות

  1. יצחק דינור

    אני בין אלה שנהנים מאוד מהטלויזיה. אינני יודע אם אפשר לכנות את זה כאושר, אבל באשר אני בוחר סרט ומסתבר שהוא סרט טוב או אפילו טוב מאוד (כן דבר כזה קורה) אני מאוד נהנה. אותו דבר קורה כשיש דיון אינטליגנטי שאני מרגיש שאני כאילו משתתף בו.
    כשעדיין עבדתי הרגשתי סיפוק כשהצלחתי למלא איזו מטלה על הצד הטוב האם זהו אושר?
    אני מאושר כשאני מצליח לתת לאדם אחר דבר שמהנה אותו וגם כשאני מגלה ספר שחיפשתי אותו זמן רב.
    בקשר לריצה – על מה חושב הרץ בזמן הריצה? זה אינו כולל מחשבות על "מתי המאמץ הזה כבר ייגמר?".

    1. qbixp

      תודה על המענה ועל המחשבה.

      בחלק מהמקורות שקראתי עושים הבחנה מעניינת בין הנאה שיש לה אופי יותר פאסיבי (אך היא עדיין חיונית לבריאות הנפשית שלנו) , לבין חוויות עמוקות יותר – זרימה/אושר/שמחה – שדורשות לרוב מעורבות פעילה יותר כמו בדוגמאות האחרות שהזכרת. כולן נשמעות מתגמלות מאוד. בעניין עבודה, נקודה מעניינת שאותם מחקרים משנות ה – 70 העלו הייתה שהחלק הארי של חוויות זרימה התרחשו דווקא בזמן העבודה, למרות שרובנו נושאים את ענינו באופן קבוע לחופש ולשעות הפנאי.

      בנוגע לריצה, עבור רבים זו חווייה מאוד חברתית ואז החברותא מעבירה את הזמן בנעימים – מדברים כל עוד אפשר ואם זו ריצה קלה אז מדברים במשך כל הריצה. כשרצים לבד חלק מהרצים מתנתקים ומשייטים במחשבות על היומיום (כמוני) ואחרים מתחברים למוזיקה שמעבירה להם את הריצה. לשאלתך, בריצות המאומצות, השאלה "מתי המאמץ הזה ייגמר" בהחלט שעולה 🙂 בעיני זו לא פוגם בחווייה ובעיקר בתחושת הסיפוק בסוף.

  2. רותם

    לאיתמר יש אפליקציה למעקב יומי. הוא מסמן כל יום מה עשה- ראה טלויזיה קרא צייר ניגן וכו ומה היה מצב הרוח שלו. הוא אמר שזה נחמד כי לפעמים נראה לך שאתה בבאסה ולא עושה כלום ואז מתגלה שהיו לך הרבה חוויות, או שהשבוע היה סהכ נהדר

    1. qbixp

      נשמע מדליק! מאותה סיבה ממליצים לעשות בבוקר או בערב רישום של תודות – על מה ולמי אני יכול להודות על היום שעבר – כמו שאיתמר אומר, לעיתים מגלים שבאמת היה יום די נחמד ומלא נקודות אור.
      תודה רבה.

  3. איתן

    תודה אריאל, כתבת יפה ומעניין.
    זכית שמצאת את הפעילות המביאה אותך ל״zone״. אני מניח שרובנו מתחבטים.
    אני די סובל חלק ניכר מהריצה. אולי לכן אני לא מתחייב ומתקדם לחצי מרתון, מרתון וכ״ו.
    האם יש עצות לגבי מוטיבציה לריצה?
    לא מזמן קראתי על נושא המוטיבציה בכדורסל למשל:
    http://www.safsal.co.il/article.aspx?id=25861

    1. qbixp

      תודה על המשוב. קראתי את המאמר שצרפת בעניין. באמת, כמו שכתוב במאמר, מציאת הקשר מדליק שתומך בפעילות יכול לתת מוטיבציה.
      לגבי עצות לריצה, עולים לי כמה רעיונות:
      א. הרבה פעמים היעד נותן את המוטיבציה. נרשמים למרוץ ואז המוטיבציה (והפחד) מגיעים שלובי זרוע.
      ב. מוצאים באדי (buddy) – מישהו לרוץ איתו. המחוייבות ההדדית יוצרת התמדה.
      ג. לרוץ לפי תכנית כלשהי, לנוח יום אחרי מאמץ ארוך. בקיצור לשמור ולא להישרף על ההתחלה.
      ד. קצת בסתירה לסעיף הקודם, גם בשלב ההתחלתי, כשבונים את הכושר, לא רק לרוץ מתון ושמור. מדי פעם, לזמן קצר, תרביץ קצב!. תהנה גם מהאדרלין ומתחושת הסיפוק.
      ד. הקשר מדליק – דוגמא אישית לילדים, אורך חיים ספורטיבי, גוף חטוב וכו'. סוג של סוכריה אחרי גם הולך – למשל ריצה ארוכה של שבת ואז מותר סטייק או משהו כזה.

      מקווה שעזרתי 🙂

  4. גל שלו

    חווית האושר בזמן ריצה ובעיקר לאחריה היא כימית, המוח מפריש את האדרופינים כמשככי כאבים, מה שיוצר תחושה של שמחה והתעלות.
    לגבי פעילות פאסיבית כמו האזנה למוזיקה, סרט טוב וכד' תחושת האושר יכולה לנבוע מהזדהות או הרמוניה שכנראה גם מייצרים תגובה כימית

    1. qbixp

      אין ספק שלכימיה ולפיזיולוגיה של הגוף יש חלק בחויית הזרימה. הקשר הזה, שבאמת הוא מתבקש, גם נחקר לא מעט – הנה דוגמא אחת שמצאתי: goo.gl/rVpIOX
      תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *