מה שאני אוהב לעשות יותר מכל הוא כלום

בבלוג הקודם סיפרתי על המפגש הלא שגרתי שלי עם פו הדוב, בפרק האחרון של הספר השני – 'הבית בקרן פו', בו כריסטופר רובין נפרד מחבריו ביער. הציטוט נלקח מתרגום ישן ויפיפה משנת 1943.

פו הדוב וכריסטופר רובין משוטטים ביער ומשוחחים. פו מספר לכריסטופר רובין על הדבר שהוא הכי אוהב וכריסטופר רובין משיב:

– "גם אני אוהב את זה – אמר כריסטוף רובין – אבל מה שאני אוהב לעשות יותר מכל הוא כלום.

– איך עושים כלום? – שאל פו לאחר שעה ארוכה.

– כי-כן, הרי זה כשהבריות קוראים לעומתך, כשאך תצא לעשות זאת: 'מה אתה אומר לעשות כריסטוף רובין?' ואתה אומר 'הו כלום', ואז אתה  הולך ועושה זאת.

– הו, בנתי – אמר פו

– הרי זה מן דבר של כלום שאנו עושים עכשיו.

– הו, בנתי – חזר פו ואמר.

– ז"א, פשוט להתהלך, להקשיב לכל הדברים שאינך יכול לשמוע, ולא לחשוש למאום.

כשקראתי את הקטע הזה מייד חשבתי על הילד שלי שנוטה לחלום בהקיץ ואני מוצא את עצמי מאיץ בו להתקדם כבר. אילו הייתה בידיו חדות האבחנה והניסוח של כריסטופר רובין, אולי הוא היה מסביר לי שהוא עושה כלום – פשוט מתהלך, מקשיב לדברים שאי אפשר לשמוע ולא חושש ממאום – ושזה בעצם המון.

המשך יבוא – הדרך חזרה לפו

פוסט קודם – על המפגש שלי עם פו הדוב

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *