מה שאמהות כבר יודעות

ערב שיגרתי יורד על ביתנו, אי-שם בשרון המוריק. כמו בכל ערב, רגע אחרי ארוחת הערב מגיעה שאלה קבועה – "אתה או אני" או במילים אחרות – מי מקלח ומקריא סיפור, אישתי שתחיה או אני. כמו בכל פעם, מתעורר קול מוכר ולוחש לי באוזן – "מה באמת..גם היום? אבל אני השכבתי …

מה שעושה אותנו מאושרים – לא מה שחשבתם

כולנו רוצים להיות מאושרים, נכון? אצלי זה לרוב קשור בלהזיז את הגוף. בזמן העבודה אני במשרד אז בשעות הפנאי אני זז. אחת האהבות הגדולות שלי זו ריצה. ביום הנכון, כשמזג האוויר טוב והגוף מתמסר לחוויה, זה מרגיש כמו לעוף. קמים מוקדם, מתחילים לאט ונותנים לגוף להתרגל, ואז, כשהוא מוכן, מדליקים …

לראות כשאנחנו מתבגרים – חלק ב'

במפגש הראשון של אימי עם מי שעתיד היה להיות המטפל הסיעודי של אבא שלי, היא ביקשה ממנו דבר אחד – "תכבד אותו". למה בעצם צריך לבקש? זה לא מובן מאליו? בשאלה הזאת נוגע הפוסט הזה אשר ממשיך פוסט קודם בשם 'לראות את האנשים השקופים'. מסתבר שגם אנחנו, בערוב ימינו, נעשים קצת …

לראות את האנשים השקופים

כל יום מגיעה למשרד שלנו מנקה. בחורה צעירה, שחומת עור עם צלב תלוי על הצוואר. היא חולפת במשרד בשקט מבוייש, מבלי להטריד או למשוך תשומת לב של איש. פניה הן חלק מרצף הפנים הארוך שחולף לי ברשתית בכל יום. לחלק מהפנים מוצמדים פרטים רבים, לחלקן רק שם, ולרובן רק מקום …

על מוסיקת המקרה ומורה בנשמה

אם הייתם שואלים את אילן נוי, כשהיה ילד, מה ירצה להיות כשיהיה גדול, דבר אחד בטוח – הוא לא היה אומר שהוא רוצה להיות 'מורה'. מוסיקת המקרה הובילה אותו לראיון בבית ספר תיכון, ראיון שהוא לא ממש תכנן לעבור. מאז אותו ראיון ועד היום עברו על אילן 26 שנה של …

המרוץ עד לאופק או עד לעמוד החשמל הקרוב

בחמש בבוקר, רובנו עוד ישנים שנת ישרים, בטוחים בצדקת דרכנו המנומנמת. רובנו, אך לא כולנו. שלוש פעמים בשבוע, בקרן רחוב ברעננה, יוצאים אב ובנו בן ה-14 אל האוויר הצונן של הבוקר. בן-עשרה שקם לפני הזריחה באופן קבוע זה מרשים למדי. בן-עשרה שיוצא לרוץ עם אביו בשעה כזו, זה כבר נס …

מי מפחד מהמחלקה הגריאטרית?

ישנן מילים שגורמות לי להתכווץ, להירתע, להסית את הראש. למשל המילה ׳גריאטרי' או צמד המילים: 'מחלקה גריאטרית'. לא בדיוק נשמע כמו יעד מוביל לטיול משפחות בשבת הקרובה. ובכן, עבורי היעד המדוייק היה 'המחלקה לשיקום גריאטרי׳ של בי"ח אי-שם במרכז הארץ, ואליו העפלנו, משפחתי ואני, לפני כחודש ימים על-מנת להדליק נר …

המנון למסדר אבירי הספק

תמיד נראה לי שקל יותר לאנשים שבכל מצב יודעים בדיוק מה לעשות ושתמיד בטוחים בצדקתם. בתור חבר במסדר אבירי הספק, מאוד אהבתי את השיר הזה שקיבלתי מחברה טובה. תהנו .. המקום שבו אנו צודקים / יהודה עמיחי מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב המקום שבו אנו צודקים הוא רמוס וקשה …

ספינת פיראטים באיכילוב

סוג של אפילוג לבלוג קודם מה – 29 באוגוסט – 'דרקונים'   יום עבודה שגרתי של אמצע הקיץ יוצא לדרכו ובמקום להתרווח מול המיילים של הבוקר, אני בדרכי לאיכילוב. אבי התאשפז במחלקה הפנימית בפעם המי יודע כמה לסדרה של בדיקות ששוב לא עומדות להוביל לשום דבר. אימי, שלרב מניעה את השיחה …

דרקונים

ערב, יום עבודה שגרתי בא אל קיצו. בחוץ העולם לובש גוונים של כתום ואדום, ואני מתיישב לקרוא לבני בן השבע סיפור. לא סתם סיפור – סיפור הרפתקאות על ילד ועל הדרקון שלו. לשמחתי הגדולה בני ואני חובבי דרקונים, אבירים, מכשפים ושאר יצירי דמיון שרובכם,  'האנשים הרציניים', פשוט לא רואים. ליווינו …